בחיי הגור קיימים 8 שלבים כרונולוגיים בהתפתחותו, וכולם ביחד נכללים בתקופה המכונה התקופה הקריטית.
הכרת התהליכים המתרחשים בתקופות אלו חשובה ביותר והיא תספק לנו כלים להבנת התנהגות הגור ותאפשר לנו לקבוע מהם הדגשים הנכונים בחינוכו בכול אחת מתקופות התפתחותו.
לחויות שהכלב עובר בתקופה הקריטית תהיה השפעה מכרעת על אופיו.
התקופה הראשונה מלידה עד גיל 21 יום
בתקופה זו תלוי הגור לחלוטין באמו, כאשר היא זו הדואגת למזונו, ניקיונו, מגנה עליו ומעניקה לו חמימות ומגע.
במשך תקופה זו מתפתחים חושי הגור, אך יכולתו המנטאלית נותרת נמוכה, הוכח כי בתקופה זו הגור אינו בשל ללמידה.
כבמטה קסם ביום ה- 21, בלא קשר למינו או לגזעו של הגור, כל חושיו מתפקדים יחדיו – כאילו לחצו על כפתור.
הגור בשל לתקופת התפתחותו השנייה.
התקופה השנייה (סוציאליזציה בלהקה) 3-7 שבועות
זוהי אחת התקופות החשובות ביותר בהתפתחות הגור – תקופת הסוציאליזציה של הגור.
בתקופה זו יוצר הגור קשר עם כלבים אחרים (בשלב זה בעיקר מדובר על אחיו בשגר ואימו) ולומד לחיות במחיצתם ולומד את כללי החיים הקשורים בכך.
הגורים משחקים זה עם זה, נלחמים זה בזה ומתחילה להיווצר ההיררכיה המעמדית, ולא פחות חשוב – הגור לומד לתקשר עם בני מינו.
אימו מלמדת אותו לרסן את התנהגותו.
בד בבד עם התפתחותו החברתית, מתפתחת בתקופה זו מערכת העצבים של הגור, כך שבגיל 7 שבועות הגור הוא בעל יכולת שכלית זהה לכלב המבוגר והוא בשל להתמודד מול מצבים חדשים וללמוד מהם.
בסוף התקופה, הגור כבר מצוייד בבטחון עצמי ומתחיל לחקור את סביבתו הקרובה.
כעת הוא יבחין בבני אדם ויגלה את חברתם, גור שיופרד מהשגר בגיל הקטן מששה שבועות סביר שיסבול מחוסר יציבות, הססנות, חששנות, והעדר חוסן נפשי במיוחד בכל הקשור לתקשורת כלבית.
השבוע השביעי הוא הגיל האופטימאלי לניתוק הגור מהשגר, הוא בשל לפרידה ומוכן לעבור לשלב הבא.
השארת הגור בשגר לתקופה ארוכה יותר ללא אינטראקציה מספיקה עם בני אדם – תיפגע ביכולתו ליצור קשר עם בני אדם וסביבתם ובאופן זה תצמצם את חוסנו הרגשי-נפשי.
התקופה השלישית (סוציאליזציה עם בני אדם) 7-12 שבועות
זוהי התקופה המתאימה ביותר ליצירת הקשר בין האדם והכלב.
הלמידה אשר ירכוש הגור בנוגע ליחסים עם בני האדם בשלב זה תקרין על צורת התייחסותו לבני אדם, למשך כל חייו.
בתקופה זו יש לבסס היטב את חינוכו של הכלב ולהרגילו לשיתוף פעולה עם האדם.
בגיל זה מוחו של הגור זמין ללמוד דברים חדשים, לכן יש ללמדו תרגילים קלים, הדברים הנלמדים בשלב זה יחתמו לכול חיי הגור לטוב ולרע, לכן יש להיזהר ביותר ולמנוע השפעות שליליות על הגור בתקופה זו.
יש לחשוף את הגור בהדרגה לסביבה האנושית והאורבאנית, אנשים וילדים, מכוניות, מרכזי קניות, גני משחקים, מעליות וכו'.
ככל שנחשוף את הגור יותר – חוסנו הנפשי יתחזק.
בתקופה זו יש להמשיך כמובן לחשוף אותו לחברת כלבים אחרים, אך כיון שעדיין אינו מחוסן לגמרי כנגד מחלות – רק לכלבים מוכרים ותחת השגחה.
אפשר לקחת את הגור לשדה התעופה ולעשות לו חשיפה לרעשים וכמויות של אנשים, כמובן בהדרגה כל עוד הוא לא מראה סימני פחד.
התקופה הרביעית (מעמד חברתי) 12-16 שבועות
זוהי תקופה של התפתחות גופנית מואצת, כאשר הגור מתחיל לקבל אופי מעוצב יותר ומוכן לחיים עצמאיים.
בתקופה זו הגור יתחיל לנסות ולבדוק אותנו במטרה לתפוס מנהיגות, הוא יתחיל במאבק על מעמדו החברתי בלהקה / המשפחה. בשלב זה חשוב להבהיר לכלב באופן חד וברור כי הבעלים הוא המנהיג ויש להישמע להוראותיו.
במקרים רבים, בהם בעלי הכלב חלשים ונכנעים, ונוצר מצב בו הכלב תופס למעשה את המנהיגות.
מצב בלתי רצוי זה יוצר בעיות מרובות, במיוחד לאחר התבגרות הגור, כשהוא מגיע לגודל וכוח פיזי גדול.
יש לצפות שבתקופה זו, הגור יתחיל במשחקי משיכה, נשיכות ועוד.
חשוב מאוד לא לעודד אותו במשחקי משיכה ולרסן את הנשיכות שלו בגיל זה
אפשר ואף מומלץ לנתב לו את היצר לצעצועים המיועדים לנשיכה, במקום לנשוך לכם את הידיים והרגליים.
מומלץ לשחק איתו במשחקי הבאה, ולא לתת לו לקבוע מתי מתחילים במשחק ומתי מפסיקים.
התקופה החמישית (אינסטינקט בריחה) 4-8 חודשים
בתקופה זו הגור יגלה יותר עצמאות ולעיתים לא יישמע לבעליו וילך לאן שירצה, או שפתאום לא יבצע דברים שעשה בעבר.
נסיגה זו בהתנהגותו יכולה להימשך בין מספר ימים למספר שבועות.
אולם, במידה והגור למד משמעת בסיסית – יהיה הרבה יותר קל לעבור תקופה זו.
גורים רבים שלא למדו משמעת בסיסית והתנהגותם לא נותבה כראוי – יפתחו בעיות התנהגות שידרשו טיפול של מאלף מקצועי.
התקופה השישית (התבגרות) 6-18 חודשים
תקופה זו קשורה להתפתחותו ההורמונאלית (מינית) של הכלב.
אצל כלבים ננסיים התקופה יכולה להתחיל כבר בגיל חמישה חודשים בעוד שאצל כלבים ענקיים בגיל שנה ולהימשך עד גיל שנתיים – שלוש.
כלל אצבע ככל שהכלב מגזע גדול יותר, התבגרותו המינית תתחיל מאוחר יותר.
זכרים לעיתים יתחילו לסמן, כלומר – להשתין במקומות רבים ויכולים לפתח אגרסיביות כלפי זכרים אחרים.
זו יכולה להיות תקופה לא קלה עבורנו, בעלי הכלבים, וחשוב להמשיך לתרגל משמעת בכדי להבהיר לכלב את מעמדו בלהקה, ולהזכיר לו מהי ההתנהגות המצופה ממנו.
תקופת חריטת הפחד
בנוסף לתקופות הקריטיות שמנינו עד עתה, קיימות עוד שתי תקופות קריטיות שחשוב שנהיה מודעים להן, כיון שהן קשורות לחויות היכולות להשאיר טראומה לכל חייו של הכלב
תקופת חריטת הפחד הראשונה 8-10 שבועות
בתקופה זו, אם הגור ייחשף ללחץ קיצוני כמו רעש, או ייחשף לבני אדם באופן שאינו הדרגתי, תיחרט החוויה המפחידה בזיכרונו לאורך כל חייו – וזוהי טראומה.
יש לשים לב שתקופה זו מגבילה לתקופת הסוציאליזציה עם בני אדם.
החשיפה בתקופה זו חשובה מאוד, אך גם חייבת להיות הדרגתית, ויש להימנע מלחשוף את הגור למצבים קיצוניים שהוא טרם התנסה בהם כגון טיסה, זיקוקי דינור וכו'.
מומלץ לעבוד בעדינות עם הגור על פקודות משמעת בסיסיות, משחקים, והצלחות רבות, אלו דברים שיחרטו לגור לכל חייו בתור משהו טוב וחיובי.
תקופת חריטת הפחד השנייה 6-14 חודשים
שלב זה מתרחש במקביל להתבגרותו של הכלב, אך משך הזמן הזה אינו מוגדר וממוקד כמו תקופת חריטת הפחד הראשונה.
הכלב מגלה לפתע פחד חדש ללא סיבה נראית לעין.
תגובת בעלי הכלב תקבע אם תהיה לכך השפעה ארוכת טווח.
ככלל אין להתנהג בצורה קיצונית כגון להכריח אותו לגשת למקור הפחד או לרחם עליו, לחבקו וללטפו.
חשוב להיות סבלניים ולקרבו בצורה הדרגתית למקור הפחד (עדיף תוך כדי משמעת) תוך מתן חיזוקים חיוביים.
תגובה זו תגרום לכלב לחוש ביטחון ולהתגבר על פחדיו.
בהצלחה,
ניר
