רַכָּבוּת כלבים
רכבות כלבים היא אחד הסוגים המקסימים ביותר של פעילות ספורטיבית עם כלבים.
זהו ספורט שבו הכלב רץ קדימה כשהוא רתום ברתמה ומושך אחריו כלי רכב עליו יושב או עומד הרכב.
רַכָּבוּת אינה דורשת ציוד יקר, אינה דורשת יותר מכלב אחד ומתאימה גם לבעלים של כלב בודד.
היא מתאימה כמעט לכל כלב, אפשר לעסוק בה בעיר, בכפר ובכל מקום, ובקיצור – מדובר בפעילות ספורטיבית אידיאלית למרבית הכלבים ובעליהם.
כולם מרוויחים מהספורט המצוין הזה:
אי אפשר להכריח כלבים למשוך, ורק אם הכלב ירצה תוכלו לרכוב איתו.
הכלבים נהנים להוביל, נהנים לרוץ לפניכם, ונהנים מההזדמנות לרוץ בקצב שלהם, לא בקצב שלכם. אפשר וכדאי באמצעות רַכָּבוּת כלבים לנצל היטב את הנאתו של הכלב על מנת ליהנות בעצמכם.
רַכָּבוּת כלבים אינה המצאה חדשה.
עגלות טעונות משא ורתומות לכלבים היו בשימוש כבר ברחבי האימפריה הרומית.
בימי הביניים נהגו במשפחות אצולה ללמד את הילדים הצעירים לנהוג בעגלת סוסים באמצעות עגלות רתומות לכלבים.
במאות השמונה עשרה והתשע עשרה השתמשו ברחבי אירופה בכלבים במקום בסוסים מטעמי תקציב ועלות אחזקה, לשינוע סחורות בכפרים ובערים, להובלת ריהוט וכלי בית ולמעשה לכל דבר שהיה מספיק קטן להתאים לממדיהם של כלבים.
בהולנד ובבלגיה התפרסמו במיוחד עגלות חלוקת החלב שהיו רתומות לכלבים.
במלחמת העולם הראשונה נעשה שימוש נרחב בעגלות רתומות לכלב, להובלת תחמושת וציוד לחיילים בחזית.
ממתי רכבות הפכה לספורט?
החל משנות התשעים של המאה הקודמת חידש הספורט את פניו והפך פופולרי בארצות הברית ובאירופה.
נוספו כלי רכב נוספים במיטב הטכנולוגיה המודרנית, בין היתר כלי רכב שתוכננו ונבנו במיוחד עבור כלבים, תוך התחשבות במבנה האנטומי שלהם וביכולותיהם הגופניות.
ראשית היו אלה כלי רכב המתאימים לקבוצה של כלבים – עגלות שהיו תחליף "קיצי" למזחלות השלג, ולאחר מכן כלי רכב שהותאמו לתנאים עירוניים, למספר קטן של כלבים ואף לכלבים בודדים.
פעילות ספורטיבית לכלב חשובה מאוד.
לא סתם התרוצצות בגינה אלא פעילות גופנית שיש בה מאמץ מבוקר, שנעשית לאורך זמן ומתאימה ליכולותיו האמתיות.
כושר גופני, בריאות, אריכות ימים, איכות חיים, הנאה – את אלה יפיק כל כלב מפעילות גופנית קבועה.
רכבות כלבים היא פעילות כזו.
הכלב מפיק מהרכבות לא רק תועלת גופנית אלא גם תועלת מנטלית רבה.
כאשר נותנים לכלב אפשרות לרוץ לפני כולם, הוא מקבל משמעות נוספת בחיים, הכלב הופך למנהיג בעיני עצמו, מקבל על עצמו אחריות ונהנה מהחופש לקבל החלטות לבדו.
הבדל עצום קיים בין כלב שרץ ליד האופניים, מוחזק ברצועה, מוגבל במהירותו על מנת להתאימה למהירות רוכב האופניים, אינו יכול לקבל החלטות לגבי כיוון הריצה ונאלץ להשלים עם החלטות בעליו הרוכב לצידו, לבין כלב שרץ קדימה, מושך אחריו את בעליו בקצב שלו עצמו, מחליט על כיוון הריצה (או לפחות כך הוא חושב…) קובע את המהירות ומשך הריצה, ונהנה מחופש מוחלט להביא את יכולותיו הגופניות לידי ביטוי.
כלב כזה הופך לכלב מאוזן, רגוע ושקט.
איך הרכבות יכולה לעזור בבעיות בריאות?
כלבים הסובלים מבעיות יציבות, חולשה בשרירי הרגליים, או היפ-דיספלזיה מינורית יוכלו להפיק תועלת עצומה מאימונים מסודרים, קבועים ומתוכננים היטב.
חיזוק השרירים באופן הדרגתי ותחת בקרה ישפר את יכולותיהם, יאפשר להם להתמודד יותר טוב עם מגבלות התנועה ויכול להפחית כאבים בצורה ניכרת.
לעתים, שרירים חזקים באזור מפרק הירך יכולים לחפות על בעיות שלד ולהחזיק את עצמות הירך במקומן, גם במקרים בהם עצמות האגן אינן בנויות לכך.
כמה הכלב צריך לשקול בכדי להתחיל לגרור?
רכבות הכלבים מתאימה לכל כלב ממשקל של 15 ק"ג ומעלה, בתנאי שהוא בריא.
כלב בריא יכול למשוך בקלות משא השוקל פי שניים או אף פי שלושה ממשקל גופו אחרי שהגיע לבגרות גופנית, בדרך כלל סביב גיל שנה עד שנה וחצי.
אין זה אומר שיש צורך לחכות שהכלב יגיע לגיל זה לפני תחילת האימונים, נהפוך הוא, אפשר ורצוי מאוד להתחיל באימון כבר בגיל עשרה שבועות.
לסיכום:
המטרה ברכבות כלבים אינה ריצה במהירות מטורפת כדי להגיע ראשונים לקו הסיום.
המטרה היא ריצה קלה של הכלב, בקצב אחיד עד כמה שאפשר, בטיפוף – תנועת טרוט – חופשית וזורמת ולאורך זמן. באופן כזה יוכל הכלב להתמיד בריצה למרחקים מפתיעים מאוד.
בהצלחה, ורכיבה נעימה,
ניר שדה
אני רוצה להודות לאריק שוורץ הגורו של הספורט בארץ על כתיבת המאמר החשוב שכתב.
אריק תורם מהידע שלו לקידום הספורט בארץ ובעולם ואפילו יצר כלי רכב מדהים "דופנית", לרכיבה נוחה ובטוחה.
אריק מעביר סדנאות לימוד ומארגן טיולים בשטח עם הכלבים.
ותודה רבה לדנה אילן על התמונה.
קבוצה בפייסבוק שתומכת ועוזרת בכל מה שקשור בספורט רכבות הכלבים בארץ
https://www.facebook.com/groups/471979949511557/